מאמרים

גלו עוד על חיות המחמד שלכם

גורמי הרעלה נפוצים

גורמי הרעלה נפוצים (יותר ופחות) אשר חשוב לכל בעל כלב וחתול להכיר:

חומרי הדברה

  • קוטלי חרקים: חומרי הדברה ממשפחת הזרחנים האורגניים וקרבמטים. גורמים לסימנים עצביים שונים (החל מרעידות וריור ועד עוויתות) ופגיעה במערכת העיכול ובלב.
  • קוטלי חלזונות: גורם להקאות, שלשולים רעידות ועוויתות.
  • קוטלי מכרסמים: אנטי קואגולנטים – פוגעים במערכת הקרישה. גורם לדימומים באזורים שונים בגוף. הסימנים להרעלה יכולים להופיע עד מספר ימים לאחר אכילת הפיתיון והסימנים אותם החיה מראה תלויים במיקום הפגיעה. במידה ויש דימום פנימי (אל חלל הבטן או בית החזה) לא בהכרח נראה דימומים חיצוניים. מדובר בהרעלה אשר משפיעה לטווח ארוך (שבועות) אך יש לה אנטי-דוט זמין ונוח לשימוש ועל כן יש להגיע לטיפול כמה שיותר מהר עוד לפני הופעת סימנים.
  • קוטלי עשבים – סוגים מסוימים של קוטלי עשבים גורמים לפגיעה קטלנית ובלתי הפיכה בריאות.
  • חומרי הדברה לחיות (אמפולות כנגד פרעושים וקרציות) – ההרעלה הנפוצה ביותר הינה בחתולים אשר שמים עליהם אמפולות של כלבים המכילים חומר הדברה נגד קרציות (מכילים פירתרינים). הרעלה זו גורמת לסימנים עצביים חמורים מאד (למידע נוסף).
  • הרעלות נוספות מתרחשות כאשר משתמשים בחומרי הדברה במינון לא מתאים, דהיינו חלוקת אמפולות גדולות בין מספר חיות או מתן אמפולה המיועדת לכלב גדול, על כלב קטן.
  • רוב האמפולות הוטרינריות להדברה כנגד פרעושים וקרציות בטוחות לשימוש. יש להשתמש באמפולות לאחר התייעצות עם הווטרינר המטפל ואך ורק על פי ההתוויה שלהם למשקל וסוג החיה.
  • בכל חשד להרעלה יש לשטוף מייד את החיה ולפנות במהירות לווטרינר.

תרופות

  • תרופות משככות כאבים ולהורדת חום (אקמול, נורופן, אדוויל ועוד): ככלל חתולים רגישים לתרופות אלו יותר מכלבים. הפגיעה תלוית מינון וכמות. מינונים נמוכים עשויים לגרום בכלבים לכיבים ודלקות במערכת העיכול. מינונים גבוהים גורמים לפגיעה בכבד. בחתולים עשויים לגרום לאנמיה מסכנת חיים (במיוחד אקמול).

בדיוק כמו עם תינוקות, במידה וחיית המחמד שלכם אכלה תרופות אשר היו בשימוש ביתי יש ליצור קשר עם הווטרינר המטפל על מנת לברר מה רמת הסיכון להרעלה ולהחליט האם ישנו צורך בטיפול.

אוכל

  • שום, בצל וברוקולי: יכולים לגרום להרעלה בכל מצב – טרי, מבושל או מטוגן, בתוך כל תבשיל. תלוי מינון. גורם להרס של תאי הדם האדומים ואנמיה מסכנת חיים.
  • שוקולד: מכיל חומר בשם תיאוברומין אשר בכלבים וחתולים פוגע במערכת העצבים ובלב. ההרעלה תלוית מינון ומשקל החיה. ככל שאחוז מוצקי השוקולד גבוה יותר (שוקולד "מריר" יותר) כך ההרעלה יותר חריפה. במינונים נמוכים יכול לגרום להקאות ושלשולים. בניגוד לדעה הרווחת, שוקולד דווקא אינו גורם לתולעים בחיות.
  • ענבים וצימוקים: גורמת לפגיעה בתפקוד הכלייתי. התגובה אינה צפויה ואינה תלוית מינון. ישנם כלבים אשר יכולים לאכול כל חייהם ענבים ולא יקרה להם כלום בעוד שכלבים אחרים יכולים להיפגע מכמות זעירה של צימוקים. הנזק לכליות עשוי להיות בלתי הפיך ועלול לגרום למותו של הכלב.
  • אכילת "זבל": בכלבים אשר גונבים מהפח או מהרצפה בטיולים. גורם לפגיעות שונות במערכת העיכול, החל משלשולים וחוסר תיאבון ועד לאפאטיה ושלשולים דמיים חמורים מאד.
  • מזון ביתי בן מספר ימים או בשר לא מבושל: אמצו את הכלל – אם אתם לא אוכלים את זה, גם הכלב/חתול לא צריך לאכול את זה…
  • עצמות: עצמות עוף ובקר עשויות לגרום לדלקות במערכת העיכול ואף לחסימת מעיים וחירור של המעי.
  • אגוזי מקדמיה: הרעלה אשר עדיין נחקרת ועל כן לא ברור האם תלויות מינון. יכולה לגרום לחולשה, רעידות וסימנים עצביים שונים. יש להימנע לחלוטין ממתן אגוזי מקדמיה לחיות מחמד.
  • ממתיק מלאכותי (תחליף סוכר מסוג Xylitol): תלוי כמות. יכול לגרום לפגיעות קלות במערכת העיכול ועד לכשל כבד, מחסור בסוכר ועוויתות.
  • בצק שמרים נא: נפוץ בעיקר בכלבים גרגרניים. הבצק ממשיך את תהליך התפיחה במערכת העיכול וגורם להתנפחות של הקיבה, היפוך קיבה, וחסימות במערכת העיכול.
  • תוספי סידן: מזון מסחרי רגיל מכיל את כמויות הסידן המתאימות לגיל החיה. מתן תוספי סידן בעיקר בגורים עשויה לפגוע בהתפתחות העצמות התקינה ולגרום לבעיות גדילה שונות. אין לתת תוספי סידן מבלי להיוועץ עם הווטרינר.
  • עודף ויטמין A: מופיע בחתולים אשר ניזונים באופן בלעדי או בכמויות גדולות מאד של כבד. גורם לשינויים בעצמות ובעיות אורטופדיות.

המזונות המסחריים הקיימים כיום בשוק עומדים בכל התקנים והדרישות לתזונה מאוזנת עבור חיית המחמד שלכם. יש להתאים את סוג המזון לגיל וסוג החיה. בכל שאלה הקשורה לתזונה ניתן ליצור קשר עם המרפאה ואנו נשמח לעמוד לרשותכם.

צמחים

  • שושן צחור בחתולים (פרחי שושן – בעיקר מסוג Easter lilies, Tiger lilies): גם העלים וגם הפרחים עצמם רעילים. גורם לכשל כליות חמור מאד אשר עשוי להיות בלתי הפיך ולגרום למותו של החתול. יש להימנע מלהכניס פרחים אלו לבתים בהם יש חתולים.
    http://en.wikipedia.org/wiki/Lilium
  • הרדוף הנחלים: שיח הנפוץ בכל חצר ורחוב. אכילה של חלקי הצמח השונים גורמת לפגיעה לבבית בכלבים, חתולים ובאנשים!
  • דקל ננסי (ציקאס – Cycas): צמח נוי נפוץ מאד. גורם לפגיעה חמורה ביותר בכבד, כליות ומערכת הקרישה. בנוסף יכול לגרום לסימנים עצביים. מדובר בהרעלה קטלנית ביותר!
    http://en.wikipedia.org/wiki/Cycas

שונות:

  • אנטי פריז (אתילן גליקול): בעלי חיים נמשכים אל חומר זה בשל טעמו המתוק. גורם להרעלה קטלנית ביותר. בתחילה החיה נראית "שיכורה" עם סימנים נוירולוגיים משתנים (כמו חולשה וחוסר יציבות) אך מהר מאד גורם לפגיעה כלייתית חמורה ובלתי הפיכה, עוויתות ומוות.

בכל חשד להרעלה יש ליצור קשר מיידי עם הווטרינר המטפל ולהיוועץ לגבי מידת הדחיפות והצורך בטיפול. גם לגבי חומרים ומזונות שונים אשר אינם נסקרו במאמר זה: אם יש ספק, אין ספק – צרו קשר.

 

פוסטים אחרונים