קיצ'י/ כתבה יהודית
לזכר ג'ינגי, הקיצ'ה השני,
חתולי האדמוני ויפה-העיניים,
שהלך לעולם שוודאי טוב משלנו
בבוקר ה-4 באוקטובר, 2011,
על שזכיתי להיות האדם שלו…
שמאלי תחת ראשו,
כפותיו צנופות בכפי השמאלית,
וימיני תחבקהו -
ולגרגור הערש שלו
נרדמתי לילה-לילה
16 שנים תמימות,
עד שכהו עיניו מראות,
אך אוזניו עוד נזדקפו לשמע שמו...
…ובאשמורת השלישית
החזיר נשמתו לבורא
החתולים – ואם יש גן
עדן, הרי שיש לו שם
מקום של כבוד למרגלות
כס הכבוד של החתולה
הגדולה בסטט –
אם כל החתולים…
(7 באוקטובר, 2011
באשמורת בוקר 04:00
ג' ימים אחרי מות...)
ליהודית היקרה
תנחומינו
עמיחי מורשת וכל הצוות
קורע לב פשוט :"( מי יתן והזמן יעבור ותמצאי רק נחת ואהבה בזכרונות המשותפים. מחבקים אותך, כל מי שאי פעם ידע כמה אפשר לאהוב בעל-חיים שהוא בן משפחה לכל דבר... יהי זכרו ברוך, ושלא תדעי עוד צער!
