ישנם 3 סוגים של מחלות המועברות על ידי קרציות לכלבים וחתולים:

  • קדחת קרצית (Erlichiosis) - נגרם ע"י חיידק ממשפחת הריקציה Rickettsia בכלבים.
  • בבזיוזיס (Babesiosis) – נגרמת ע"י פרזיט הנקרא בבזיה בכלבים.
  • הפטוזואונוזיס (Hepatozoonosis) – נגרם ע"י פרזיט הנקרא הפטוזואון בכלבים וחתולים.

יש לזכור  שאותה קרציה יכולה לשאת את שלושת הפתוגנים ולהדביק אותו במס' מחלות בו זמנית. בארץ כל הסוגים מועברים על ידי קרצית הכלב החומה (Rhipicephalus sanguineus).

 

 

קדחת קרצית

גורם המחלה (זה שנישא בגופה של הקרציה) הינו חיידק הנקרא Ehrlichia canis המועבר לכלב דרך רוק הקרציה בעת שהיא ניזונה מדמו. החיידק מדביק תאים במערכת החיסונית של הכלב (מונוציטים) ומתפשט דרך מערכת הדם והלימפה לכל הגוף.
הפגיעה העיקרית של החיידק הינה בטסיות הדם החשובות לקרישה תקינה. ישנה ירידה משמעותית של מספר הטסיות (בגלל הרס, פגיעה בייצור ושימוש מוגבר) וכן פגיעה בתפקוד הטסיות עצמן. בשלבים מאוחרים של המחלה הפגיעה מחמירה ועשויה להשפיע ברמת מח העצם על כל תאי הדם ועל כן הכלב יסבול מאנמיה ובהמשך בפגיעה משמעותית במערכת החיסונית.

המחלה מאופיינת בשלושה שלבים:

  • שלב הדגירה: מרגע העקיצה עד תחילת המחלה.
  • השלב האקוטי: מופיע לאחר ההדבקה בתום שלב הדגירה, נמשך בין שבוע לחודש. בשלב זה החיידק מתפשט בגוף. הסימנים עשויים להיות קלים וכוללים רק חום וירידה בתיאבון או בפעילות. כבר בשלב זה ישנה פגיעה בטסיות ולעיתים הכלב מפתח דימומים ספונטניים (לגלגל העין, מהאף ושטפי דם על העור).
    השלב הזה יכול לעבור בלי שהבעלים שמו לב שמשהו לא תקין אצל הכלב.
    טיפול בשלב זה יכול להציל את חיי הכלב !
  • השלב הסאב-קליני: יכול להימשך עד מס' חודשים. בשלב זה החיידק מתפשט לרקמות הגוף יכול לגרום לפגיעה בכל שורות תאי הדם (תאי דם אדומים, תאי דם לבנים, טסיות). בשלב זה הכלב יכול להיראות בריא לחלוטין או סימנים קלים של ירידה בתיאבון מעט הרזייה וירידה קלה במצב הרוח.
  • השלב הכרוני: בשלב זה הסימנים הקליניים מחריפים. ניתן לראות סימני חולשה, דיכאון, צליעה, קשרי לימפה מוגדלים, חיוורון ריריות בשל אנמיה, דימומים ספונטניים מפתחי גוף או שטפי דם נרחבים על העור. בשלב זה הפגיעה בתאי הדם השונים והמערכת החיסונית עשויה להיות משמעותית מאד וקשה. הטיפול בשלב זה מורכב מאוד והכלב עלול למות למרות הטיפול.

חשוב לזכור – כלב אשר חלה פעם אחת והחלים מקדחת קרציות אינו מחוסן כנגדה, ויכול לחלות פעמים נוספות במהלך חייו!!!

אבחון:

המחלה ניתנת לאבחון פשוט על ידי בדיקות דם. כלב אשר יש לו היסטוריה של נגיעות בקרציות (מספיקה קרציה אחת בלבד!) ומראה אחד מהסימנים הקליניים יש להביא לבדיקה. במהלך הבדיקה הפיזיקלית יושם דגש על בדיקת חום, קשרי לימפה, גודל הטחול, צבע הריריות עדויות לשטפי דם או דימומים. תבוצע בדיקת דם.

כלבים רגישים:

כל כלב מכל גזע, מין וגיל יכול להדבק במחלה. ישנם כלבים רגישים יותר כדוגמת הרועה הגרמני, וכן כלבים שעברו ניתוח כריתת טחול.

טיפול:

בשלב הראשוני של המחלה ניתן לטפל בכלב על ידי אנטיביוטיקה מתאימה. הטיפול ניתן בבית על ידי הבעלים. יש להגיע עם הכלב לביקורות ובדיקת דם חוזרת במהלך הטיפול.
בשלב הכרוני ישנה פגיעה במערכת החיסונית ועל כן הטיפול האנטיביוטי משולב עם תרופות המשפיעות על המערכת החיסונית. לעיתים יש צורך באשפוז הכלב ואף מתן מנות פלסמה ודם.

מניעה:

טיפול קבוע נגד קרציות ימנע הדבקה במחלה. אך חשוב לזכור שגם קרצית אחת שהצליחה לעקוץ את הכלב יכולה להעביר את המחלה.

המחלה אינה מדבקת לבני אדם אולם אותה קרציה יכולה להעביר חיידקים אחרים הגורמים לקדחת הכתמים בבני אדם. המחלה אינה מדבקת בין כלבים אלא אם במקרה וקרציה עברה מכלב נגוע לכלב בריא. המחלה כן יכולה לעבור דרך עירויי דם מכלב נגוע לכלב בריא, ועל כן כל כלב תורם דם עובר בדיקת דם לפני התרומה.

 

בבזיוזיס

גורם המחלה נישא בגופה של הקרציה והינו טפיל תוך תאי הנקרא Babesia canis. הטפיל מועבר לכלב דרך רוק הקרציה בעת שהיא ניזונה מדמו. הוא פוגע בתאי הדם האדומים של הכלב וגורם להרס שלהם וכתוצאה מכך לאנמיה (חוסר דם).
הסימנים של המחלה דומים לסימנים של ארליכיוזיס (קדחת קרצית) וכוללים חום, חוסר תאבון, חולשה, חיוורון ריריות כתוצאה מאנמיה וצהבת עקב הרס תאי הדם האדומים.

אבחון:

המחלה ניתנת לאבחון על ידי משטח דם ובדיקות דם ספציפיות. כלב אשר יש לו היסטוריה של נגיעות בקרציות (מספיקה קרציה אחת בלבד!) ומראה אחד מהסימנים הקליניים יש להביא לבדיקה.

טיפול:

הטיפול הינו בזריקה של חומר אנטי-פרזיטרי הניתנת במרפאה על ידי הוטרינר בפרקי זמן שונים. מאחר ולחומר ישנם תופעות לוואי יש צורך בפיקוח והשגחה על ידי הרופא לאחר מתן הזריקה.

מניעה:

טיפול קבוע נגד קרציות יקטין את סיכויי ההדבקה במחלה.

אותה קרציה יכולה להדביק את הכלב בו זמנית בארליכיה ובבזיה.


הפטוזואונוזיס

גורם המחלה נישא בגופה של הקרציה והינו טפיל הנקרא Hepatozoon canis. הטפיל  מועבר לכלב על ידי אכילת הקרציה. הוא מדביק תאים במערכת החיסונית (מונוציטים ונויטרופילים).
הטפיל יכול להימצא בכלב ללא שום סימני מחלה. לעיתים כאשר ישנה פגיעה חיסונית עקב הדבקות במחלה אחרת הטפיל מתגלה בבדיקת דם. ברמה גבוהה של נגיעות עשויים להופיע סימנים קליניים הכוללים חום, חולשה, חוסר תיאבון, ריריות חיוורות כתוצאה מאנמיה וסימנים נוספים המאפיינים מחלות המועברות על ידי קרציות.

האבחון נעשה על ידי הסתכלות במשטח דם.

ישנו זן אלים יותר של הטפיל הקיים בארצות הברית וגורם לסימני מחלה חמורים ביותר ביניהם דלקות פרקים. הטפיל אינו נמצא בארץ אך עשוי להופיע בכלבים אשר שהו בארצות הברית.

טיפול:

הטיפול הינו בזריקה של חומר אנטי-פרזיטרי הניתנת במרפאה על ידי הוטרינר בפרקי זמן שונים. מאחר ולחומר ישנם תופעות לוואי יש צורך בפיקוח והשגחה על ידי הרופא לאחר מתן הזריקה.

הפטוזואונוזיס בחתולים

הטפיל נמצא גם בחתולים, אצלם הפגיעה היא לרוב בשרירים. לרוב נוכחותו קשורה למחלות אחרות הפוגעות במערכת החיסונית של החתול.

 

מאת ד"ר רעות אקסלרוד, ד"ר מיכל הראל